ברוכים הבאים למוזיאון ישראל
 
מידע למבקר
רכישת כרטיסים
היום במוזיאון
מפת תצוגות הקבע
מנויים
סיורים מודרכים
חנויות
Big Bambú דאג ומייק סטארן
10 ₪ למבוגר, 5 ₪ לילד ואזרח ותיק (בנוסף לכרטיס הכניסה למוזיאון) עכשיו בגן האמנות. נא לבוא בנעליים סגורות
כללי ההתנהגות בעת הביקור ב-Big Bambú
חצר פעילה עם כדור פורח ותחנות פעילות באגף הנוער
לסדנאות ולקורסי קיץ באמנות לבוגרי כיתות ח' ומעלה
נגישות במוזיאון ישראל
מסעות
תערוכת נושא באגף הנוער
ריצ'רד אבדון: תמונה משפחתית
שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי
פנים אל פנים המסכות העתיקות בעולם
איזה עולם קטן
תערוכה בספריית האיור של אגף הנוער
פורצי הדרך: אמנים יהודים באירופה במאה ה-19
לרכישת כרטיסי כניסה למוזיאון
Visites guidées en Français "Trésors du Musée d`Israel" - Lundi et Jeudi à 11:00 Heures
los jueves, a las 11 de la manana, recorrido guiado por guias en espanol a los tesoros del museo
Музей Израиля объявляет о начале проведения регулярных экскурсий на русском языке.
info@imj.org.il
972-2-6708811
אוספים
על אודותהודעות לעיתונות 2014

הודעות לעיתונות 2014

הדפסשלח לחבר
 
מוזיאון ישראל, ירושלים
 
מוזיאון ישראל נוסד ב- 1965 והוא מוסד התרבות הגדול ביותר בישראל ומן המוזיאונים לאמנות וארכאולוגיה המובילים בעולם. באוספיו האנציקלופדיים מגוון עצום של חפצים, מפריטים פרהיסטוריים ועד לעבודות אמנות עכשווית. המוזיאון מחזיק את האוסף המקיף ביותר בעולם של חפצים ארכאולוגיים מתקופת המקרא ומארץ הקודש, ובהם מגילות מדבר יהודה, וכן אוסף גדול וייחודי בעולם של חפצי קודש ותרבות יהודית. 
ב-45 שנותיו העמיד המוזיאון בעזרת תרומות וחוג של פטרונים בני כמה מדינות, אוסף מגוון ובו כחצי מיליון פריטים. 
למידע נוסף – מחלקת העיתונות, טל. 02-6708935
 

מוזיאון ישראל בירושלים מכריז על פתיחתו לקהל הרחב של הפרויקט הבינלאומי :
Big Bambú  מיצב הבמבוק הענק של האחים סטארן
15.6.2014


פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע”ש בן-יצחק לשנת  2014 
יוענק במוזיאון ישראל, ירושלים
לזוכה: ירמי פינקוס

דיוקן מונומנטלי של עץ אשוח על צידו  בעבודת הווידאו הפיוטית של איה-ליסה אטילה: אופקי
תערוכה חדשה. הפתיחה 7.6.14

אי שקט: חדש באמנות עכשווית
חוסר הוודאות הקיומי בתערוכה חדשה:
אוצרת: ריטה קרסטינג

חומר מכושף באמנות אפריקה
פסלי כוח אפריקנים עוצרי נשימה המכילים “חומרים מכושפים” מהחי והצומח
21.5.2014 – 31.12.2014

ביום העצמאות
כניסה חינם למוזיאון ישראל  ירושלים
שפע תערוכות מרהיבות והרקדה לקהל
29.4.2014

המסכות העתיקות בעולם
נפגשות בפעם הראשונה במוזיאון ישראל
5.3.2014

בתערוכה ראשונה מסוגה
מוצגים תצלומים נדירים מצנעא שבתימן   בבית טיכו, ירושלים

שפת הלבוש – DRESS CODES
תערוכת הדגל של 2014 במוזיאון ישראל
29.1.2014 

————————————————————————————–
 
מוזיאון ישראל בירושלים מכריז על פתיחתו לקהל הרחב של הפרויקט הבינלאומי :
Big Bambú  מיצב הבמבוק הענק של האחים סטארן
 
בתום 7 שבועות של הקמה בהשתתפות צוות מטפסי הרים בינלאומי, הפכו 10,000 מוטות במבוק ו-80 ק”מ של מיתרי טיפוס, למיצב חוץ עצום ממדים המתפרס על שטח של 500 מ”ר ומתנשא לגובה 16 מ’ 
 
קהל המבקרים מוזמן לבקר ב-Big Bambú, לצעוד בשבילים המתפתלים בתוכו ולהתרווח במרפסות הנמצאות בגבהים שונים, שמהן נשקף נוף ירושלמי עוצר נשימה 
 
16 יוני – 31 אוקטובר 2014
 
מוזיאון ישראל, ירושלים פותח את עונת הקיץ עם פתיחתו לקהל הרחב של הפרויקט הבינלאומי- Big Bambú – מיצב הבמבוק הענק של האמנים, האחים התאומים האמריקאים, דאג ומייק סטארן. 
 
במהלך שבעת השבועות האחרונים, שבהם הוקם ה-Big Bambú על ידי צוות בינלאומי של 28 מטפסי הרים ועוזרים, הגיעו מבקרים רבים לצפות בתהליך ההקמה המרתק של המיצב. הבנייה נעשתה ללא תכנית מסודרת ובתהליך עבודה קבוצתי, כאשר כל אחד מחברי צוות ההקמה תרם את חלקו ליצירת יצירה קבוצתית אדירת ממדים. בעודם תלויים בין שמיים לארץ, עסקו חברי הצוות בקשירת מוטות במבוק אלה לאלה, ביצירת עשרות מטרים של שבילים המתפתלים בתוך “יער הבמבוק” ובהקמת מרפסות קסומות, אשר לכל אחת אופי משלה ומראה ייחודי הנשקף ממנה. 
 
עתה, עם פתיחתו של ה- Big Bambú לקהל הרחב, יכולים המבקרים לשוטט על הקרקע בתוך סבך הבמבוק, להלך בשבילים הרבים ולהתרווח על הספסלים הפזורים במרפסות וביניהן. מעבר לנקודות המבט החדשות על ירושלים, מאפשר הטיפוס על ה- Big Bambú התבוננות לתוך לבו של המבנה המסועף והכאוטי, שהוא כל כולו תוצאה של אלפי קשרים ומפגשים בין החומר ובין אנשי הצוות, כעין מטאפורה לקשרים האנושיים ולתלות ההדדית שיוצרת את החברה כולה. 
 
חוויית הטיפוס משנה את התפישה האסתטית של ה-Big Bambú, שכן כשנמצאים בתוך סבך הבמבוק אין דרך לראות את המבנה במלואו ולייצר פרספקטיבה כוללת. מצד שני, מחוץ ל Big Bambú – לא ניתן לראות את כל חלליו הפנימיים והאינטימיים. רק מכלול הפרספקטיבות – החיצוניות והפנימיות – מאפשר למבקרים להבין את מהותו הכוללת של ה- Big Bambú.
 
האחים סטארן רואים את המבנה כאורגניזם חי עם DNA  משלו. במרכזו עומד מגדל עם סליל כפול – מעין צופן גנטי של ה-Big Bambú. אולם מתוך המגדל המסודר התפתח ה- Big Bambú באופן כאוטי תוך שהוא מושפע מהסביבה המקיפה אותו ומהצוות הגדול שיצר אותו. בדומה לאחים סטארן, שהם תאומים זהים אך שונים זה מזה בשל השפעת הסביבה והאנשים שמקיפים אותם, כך גם לחללים הפנימיים ולשבילים של ה- Big Bambú יש את אותו צופן גנטי למרות שהם שונים אלה מאלה. 
בשעות הערב מואר ה- Big Bambúבתאורה ייחודית, והשיטוט בו בשעות אלה מעניק חוויה יוצאת דופן ושונה לחלוטין מזו הנחווית בשעות היום. 
 
האחים סטארן פעילים בעולם האמנות כצוות, החל משנות ה-80. לפני מספר שנים החלו האחים בפרויקט ה-Big Bambú – מיצבי חוץ עצומים עשויים אלפי מוטות במבוק. עד כה נוצרו פסלי Big Bambú על גג מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק, בביאנאלה לאמנות בוונציה, במוזיאון לאמנות מודרנית ברומא ובמוזיאון נאושימה ביפן; עקרונות היסוד הם דומים אך בכל מדינה מקבל הפסל צורה ואופי בהתאם למקום שבו הוא נוצר ולצוות האנשים שהקימו אותו. עבודתם במוזיאון ישראל היא היצירה הגדולה ביותר שנוצרה עד כה במסגרת ה-Big Bambú, והאמנים כינו אותה בשם “5,000 זרועות לאחוז בך”.
 
ה- Big Bambú יוצג בגן האמנות של מוזיאון ישראל עד לסוף אוקטובר 2014.
 
הכניסה מגיל 6 ומעלה. 
כניסת ילד מגיל 6 עד 13 עם מבוגר מלווה בלבד (עד שני ילדים לכל מבוגר).
הכניסה עם נעליים סגורות בלבד.
מספר המבקרים ב- Big Bambúמוגבל 
ומומלץ להזמין כרטיסים מראש באתר האינטרנט של המוזיאון לשעה המבוקשת
מחיר כניסה: 5 ₪ לילד עד גיל 17 ולאזרח וותיק, 10 שקלים למבוגר 
שעות הכניסה ל Big Bambu’  הן בהתאם לשעות הכניסה למוזיאון
 
————————————————————————————–

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע”ש בן-יצחק לשנת  2014
יוענק במוזיאון ישראל, ירושלים
לזוכה: ירמי פינקוס
טכס הענקת הפרס יתקיים ב31 לאוקטובר במוזיאון ישראל 
תערוכה מיוחדת בספריית אגף הנוער תציג את האיורים המקוריים של הספרים הזוכים
 
פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים  ע”ש בן-יצחק מוענק מדי שנתיים למאיירים מצטיינים בישראל, החל משנת 1978. על פי מיטב המסורת של תמיכה באמנויות השונות, מוזיאון ישראל, ירושלים רואה חשיבות רבה בעידוד מאיירים של ספרי ילדים. למטרה זו הוקמה קרן בן-יצחק, לזכר רבקה (סופר) ומיכאל בן-יצחק שנהרגו בכיכר ציון בשנת 1975. 
השנה הוגשו לפרס למעלה מ-250 ספרים אשר יצאו לאור בעברית עם איורים מקוריים בשנתיים האחרונות 2012-13 .
חבר השופטים: 
יו”ר: אורנה גרנות, אוצרת משנה לאיור ספרי ילדים, מוזיאון ישראל.
ד”ר טלי גביש, מנהלת אגף הנוער והחינוך לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים.
גבי קון, מרצה וחוקרת ספרות ילדים ונוער, מרכז ימימה, בית ברל, האוניברסיטה הפתוחה.
פרופ’ עדי שטרן , מעצב, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, האקדמיה לאמנות בצלאל.
 
 
חבר השופטים החליט להעניק את פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק לירמי פינקוס  על איוריו לספר “מר גזמאי הבדאי” בהוצאת נח וספריית הפועלים. עוד החליטו השופטים להעניק ציונים לשבח לאורית ברגמן על איוריה לספר “יומנה של לוכדת כרישים” בהוצאת אסיה, לנטלי וקסמן-שנקר על איוריה לספר “לילה טוב מפלצת” בהוצאת עם עובד, לשמרית אלקנתי על איוריה לספר “על זנבה של ארנבת” בהוצאת עם עובד, וציון מיוחד לשחף מנאפוב על איוריה לספר “הנעליים הישנות של אדון מינאסה” בהוצאת מועדון תרבות.
 
האיורים המקוריים של הספרים הזוכים יוצגו בחודש אוקטובר 2014 בספריית האיור של אגף הנוער, מוזיאון ישראל,ירושלים בתערוכה: “איור זה כל הסיפור”. 
 ————————————————————————————-
דיוקן מונומנטלי של עץ אשוח על צידו  בעבודת הווידאו הפיוטית של איה-ליסה אטילה: אופקי
תערוכה חדשה. הפתיחה 7.6.14
אוצרת ריטה קרסטינג
 
יצירתה של האמנית הפינית איה-ליסה אטילה היא דיוקן בתנועה של  עץ אשוח עצום ממדים.  כדי להציגו בשלמותו  בחלל מוזיאון  בחרה האמנית להקרין את  הדימוי באופן שונה מהמקובל: אופקי ולא מאונך. שינוי פשוט זה באופן ההצבהיוצר מפתיע ויוצר הזרה ומאפשר מבט מחודש על מציאות מוכרת. 
 
כיצד משתנים עקרונות תיאור הדיוקן ומוסכמותיו כאשר המתואר אינו אדם? עבודת הווידאו “אופקי” (2011) המציגה דימוי נע של עץ אשוח סקנדינבי ענק, עוסקת בשאלה זו בדרך פיוטית. האמנית, שביקשה ליצור תמונה של העץ בגודל טבעי, הבינה עד מהרה שבשיטות הצילום הרגילות לא יהיה אפשר לצלם תקריב נאמן למציאות של העץ העצום, שהפריים אינו יכול להכיל את כולו במידותיו הטבעיות ושהתרחקות ממנו תיצור תמונה פנורמית שהעץ יהיה רק אחד ממרכיביה.
 
אטילה צילמה את האשוח בחלקים, וכך הם גם מוקרנים. אלא שחלל התצוגה, שגובהו מותאם למידות אדם, נמוך מלהכיל את הדימוי גדול הממדים, ועל כן היא החליפה את הפורמט האנכי הקלסי של תיאורי דיוקן בפורמט אופקי של תיאור נוף ובה בעת שמרה על האינטימיות ועל הדיוק המאפיינים את תיאור הדיוקן. 
 
“השכבת” העץ מערערת על הדרך השגורה לתיאור המציאות. תנוחתו הלא אופיינית יחד עם הרוח הנושבת בין בדיו כמו מפיחים בו חיים ומזמינים את הצופה  להרהר בממדי הזמן והמרחב השונים של היצורים המאכלסים את עולמנו. על הגבול בין ציור לקולנוע, יפה ומוזר, “אופקי” בוחן את התפיסה האנושית ואת תקפותן של השפות המשמשות אותנו כדי לייצג את האחר.
 
היצירה “אופקי”(2011) נרכשה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה”ב.
 
————————————————————————————–

אי שקט: חדש באמנות עכשווית
חוסר הוודאות הקיומי בתערוכה חדשה  
אוצרת: ריטה קרסטינג
 7.6.14 – 1.11.14 
 
הרס שגרמה סערה לספינת תענוגות בלב ים – כפי שהופיע בקטע וידאו ביו טיוב – משוחזר בקפדנות בנייר וקרטון; צילום שנלקח מתוך תא הזכוכית שבו ישב אדולף אייכמן במשפטו – מנקודת המבט של הפושע הנאצי; עבודה מונומנטלית המורכבת מקטעי סרטים המתעדים ניסוי בנשק גרעיני שערכה ארצות-הברית; ציור המבוסס על תצלום מטושטש של הכור הגרעיני בדימונה ומציג דימוי רפאים של מקום מסתורי. עבודות מרתקות אלה – ועוד רבות אחרות – יוצגו בתערוכה החדשה “אי שקט” במוזיאון ישראל, ירושלים, העוסקת במצבים של אי-יציבות: פיזית, פוליטית, גאוגרפית ופסיכולוגית; יצירות המשקפות את חוסר הוודאות הקיומי, ואת החוויות המעצבות והמטלטלות את החברה ואת עולמו של היחיד. 
 
בין העבודות המוצגות בתערוכה: עבודת הווידאו “Pacific Sun” של תומס דמנד מ-2012, המשחזרת מראות דרמטיים שהתחוללו בספינת תענוגות בעת סערה בלב ים, נקלטו במצלמת מעקב והועלו לסרטון ביו טיוב. דמנד שיחזר בדקדקנות, בנייר ובקרטון, את כל רכיבי הסצנה – מלבד בני-האדם שהיו בה – וצילם 2,000 תצלומים המשחזרים במדויק את תנועתם הכאוטית של החפצים הנזרקים מצד אל צד בחלל האנייה. עבודתו, המוקרנת על מסך ענק, נעה על התפר המטושטש שבין אימה לבידור, בין סדר לתוהו ובוהו.
יצירת המופת “הצטלבות” של האמן הבין-תחומי הנודע ברוס קונר היא סרט שחור-לבן  (1976) ששמו  וחומריו  לקוחים מתיעוד ארכיוני  של “מבצע הצטלבות” – ניסוי הנשק הגרעיני שערכה ארצות-הברית באי ביקיני שבאוקיינוס השקט ב-1946. קונר צירף זה לזה קטעי סרטים של הפיצוץ, והוסיף להם פסקול מוזיקלי מהפנט שחיברו מלחיני האוונגרד פטריק גליסון וטרי ריילי. הדימויים המרתיעים והמרהיבים  כאחד מעוררים מחשבה על מה שמכונה “הנשגב האטומי”.
 
“אברהם אברהם” ו”שרה שרה” של נירה פרג, הן עבודות ווידאו שבהן מוצג  תהליך פינוי מערת המכפלה ליהודים בלבד ולמוסלמים בלבד – תהליך המתרחש מספר פעמים בשנה. בעבודה אחת מתועדים פינוי מתחם בית-הכנסת והקמתו של מסגד במקומו, ובעבודה השנייה – פינוי המסגד והקמת בית-כנסת במקומו. העבודות, בעלות המבנה הסימטרי, יוצרות תנועה מרתקת ועוסקות בקיום המקביל של מוסלמים ויהודים – בעימות, בהפרדה, בפינוי – ובמכנה המשותף ביניהם. 
 
עומר פסט לוקח את הצופה לאפגניסטן ב- “5,000 רגל זה הכי טוב” – עבודת וידאו נוקבת  המשלבת בין בדיון למציאות. העבודה מתבססת על עדותו של מפעיל מטוס ללא טייס, המבצע משימות מעקב וירי  בשטחי אפגניסטן ופקיסטן בעודו יושב במשרדו בארה”ב. בעבודה מושמעת העדות האמתית מפיו של  שחקן המגלם את המפעיל, כשהמראות המופיעים על המסך  על פי רוב אינם תואמים למקומות שהוא מזכיר  בדבריו – אלא ממציגים אתרים שונים ברחבי ארה”ב. בתפר זה שבין מציאות ובדיה, אידאולוגיות, גופים, כלי נשק ונופים כמו חורגים אל מחוץ לגבולותיהם ומעלים שאלות הנוגעות בהיבטים האתיים והאסתטיים של טכנולוגיות מלחמה עכשוויות. 
 
עיסוק בפרספקטיבה – פוליטית, היסטורית, מוסרית  – מאפיין גם את “גלאס III” שיצר משה ניניו ואשר מציג מבט מבפנים של תא הזכוכית שבו ישב אדולף אייכמן בעת משפטו שהתקיים בירושלים ב-1961. התא כלא את אייכמן ובודד אותו מסביבתו, אך גם הגן עליו מפני התקפה אפשרית. נקודת המבט הלא-שגרתית יחד עם הגוונים המרכיבים את הדימוי – שחור, לבן ואפורים – מרמזים לרעיון תיעוד האמת, בעוד שמסגרת העץ וחיפוי הזכוכית משכפלים את נושא הצילום ומדגישים את המתח בין תוקף למותקף  המגולם בתא הזכוכית עצמו.
 
עוד מוצגות בתערוכה יצירות של קלרה לידן, לוק טויימנס, פרנסיס אליס, ג’ייסון דודג’, וולפגנג טילמנס וקטינקה בוק. 
—————————————————————————————-

תערוכה ראשונה מסוגה!
חומר מכושף באמנות אפריקה
פסלי כוח אפריקנים עוצרי נשימה המכילים “חומרים מכושפים” מהחי והצומח
מוזיאון ישראל ירושלים  | 21.5.14 – 31.12.14
אוצרת: דורית שפיר
 
60 פסלים ומסכות מיסטיים, הטומנים בתוכם “חומרים מכושפים”,   כגון שורש זנגוויל כתוש, אגוזים לעוסים, מקור ציפור, גולגולות, שערות ודם, מוצגים בתערוכה המרתקת “חומר מכושף באמנות אפריקה” אשר תוצג במוזיאון ישראל.  
 
קשה לדמיין את האמנות המודרנית ללא “גילוי” הפיסול האפריקני על ידי האמנים המערביים, אשר שאבו ממנו השראה. התערוכה “חומר מכושף” שבה אל המהות הפולחנית והטקסית של המסכות והפסלים האפריקנים, אשר נוצרו בראש ובראשונה – במרבית המקרים – כמשכן לחומרים מאגיים; חומרים אשר נחשבו לבעלי עוצמות על-אנושיות שבכוחן לרתום את הרוחות והאלים למטרותיו של האדם. 
 
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות חשפו את החומרים שהוצפנו בפסלים או כיסו אותם.  התערוכה מאפשרת הצצה נדירה אל תוך הקרביים של פסלים ומסכות אלה, באמצעות צילומי רנטגן החושפים את “החומרים המכושפים” השוכנים בהם – שנלקחו רובם ככולם מן החי והצומח.  
 
בין המוצגים בתערוכה: חפץ המכוסה בגולגולות של קופים, שנועד להגן על החובש אותו מכוחות רעים; מסכה שהחומר המעצים אותה הוא רוק וגללים, שנוצרה לרגל הולדת תינוק במטרה להבטיח לו חיים טובים; פסל עטוי ציפורני חיה, קרניים וטפרים שהם – לפי האמונה – בעלי סגולות של ריפוי; ומסכה שבה חבויים מחטי קיפודים ונוצות, שמטרתה להעניק חיים ארוכים.
 
לצד הפסלים והמסכות המרשימים יוצגו בתערוכה יצירות אמנות מודרנית שנוצרו בהשראת פיסול אפריקני, הטוענות את הפסלים והחפצים מאפריקה במשמעויות נוספות.
 

—————————————————————————————-
ביום העצמאות
כניסה חינם למוזיאון ישראל  ירושלים
 
שפע תערוכות מרהיבות והרקדה לקהל
 
 
ביום העצמאות הקרוב, יום שלישי, 6 במאי, יהיה מוזיאון ישראל פתוח לקהל ללא תשלום משעה 10 בבוקר ועד 9 בלילה. הציבור מוזמן לבקר בשלל התערוכות החדשות והמרהיבות שתהיינה פתוחות לקהל במשך כל היום: 
“שפת הלבוש – ארון הבגדים היהודי” – תערוכה חדשה המציגה 200 שנה של אופנה של קהילות ישראל מכל רחבי העולם;
“פנים אל פנים – המסכות העתיקות בעולם” – אשר נבחרה לאחת מארבע התערוכות החשובות בעולם לחודש הזה; 
“מסעות” – התערוכה לכל המשפחה, מזמינה קטנים כגדולים לחוות את התרגשות הגילוי של ארץ לא נודעת; 
“ריצ’רד אבדון: תמונה משפחתית” – תערוכה חדשה של אחד מגדולי הצלמים במאה העשרים.
 
כמו כן יהיו כל תצוגות הקבע של המוזיאון פתוחות לקהל, ובכלל זה: היכל הספר – משכן המגילות הגנוזות – האגף לאמנות ובו תצוגה עשירה של אמנות ישראלית ובינלאומית, האגף לאמנות ותרבות יהודית הכולל 4 בתי כנסת משוחזרים מרחבי העולם והאגף לארכאולוגיה.
 
חוגגים כמו פעם
בשעות 11:00 – 14:00 יתקיימו הרקדה המונית בהנחיית מימי קוגן והופעה של להקת הורה אפרוחים ירושלים עם ריקודים ישראלים מקוריים בשלל תלבושות. 
הקהל מוזמן להצטרף לריקודים ולחגוג עמנו את יום העצמאות ה-66 למדינה.
——————————————————————————————
בתערוכה ראשונה מסוגה  מוצגים תצלומים נדירים מצנעא שבתימן   בבית טיכו, ירושלים
3.5.14 – 31.8.14
אוצרת אסתר מוצ’בסקי-שנפר
 
60 תצלומים נדירים אשר צולמו בתימן  בידי הצלם יחיא חייבי בשנים 1944-1930 מוצגים לראשונה בתערוכה בבית טיכו בירושלים . 60 התצלומים מן התקופה שלפני המודרניזציה מתארים רגעים משמעותיים בחיי היהודים בצנעא, טקסים של משפחת המלוכה בתימן ואירועים פוליטיים אשר חלקם היו אסורים לצילום.
 
מוזיאון ישראל רכש את אוסף התצלומים מידי אלמנתו של הצלם, רומה חייבי, בנוסף לציוד הצילום שלו, הכולל את שתי , המוצגים בתערוכה אף הם.
 
הצלם יחיא חייבי היה צלם יחיד במינו שפעל בתימן. הוא כיוון את עדשתו אל עיר הולדתו ותיעד את חיי היום יום שלה וכן את האירועים החגיגיים שנחגגו בקרב משפחתו וחבריו בקהילה . תצלומיו מגלים בין היתר את כללי הלבוש של גברים, נשים וילדים ומתעדים את מנהגיהם, חפציהם, בתיהם ובתי הכנסיות שלהם. קרבתו למצולמים אפשרה לו לצלם רגעים פרטיים ומיוחדים והיא מתעדת תיעוד היסטורי את בני הקהילה, שהיא מן העתיקות בקהילות היהודים. 
 
חייבי עבד במרפאת הרופאים האיטלקים כאב בית, מתורגמן ועוזר רפואי. את מצלמתו קיבל במתנה ממעסיקיו האיטלקים והם גם לימדו אותו בפיתוח לפתח ולהדפיס את התצלומים.  בעינו החדה השכיל לצלם רגעים נדירים בחיי קהילתו היהודית והתמונות נשלחו לבני משפחותיהם שכבר חיו בארץ לפני קום המדינה. הוא צילם גם טקסים יהודיים כמו חתונות, צילומים שכיום מאפשרים לנו תובנות אתנוגרפיות והיסטוריות עשירות. 
 
בין צילומיו של חייבי נמצאות תמונות המתעדות רגעים שהוא צילם בהיחבא – הוצאות להורג פומביות, ותלייתן של הגופות ערופות הראשים לעיני הציבור; יתום יהודי, שככל היתומים היהודיים הוכרח להתאסלם (גזירת היתומים), מצולם כשהוא לבוש בבגדי המוסלמים ופאותיו גזורות וסצנה שבה נשרים מנקרים פגרי חיות –  פגרים שמלאכת איסופם והרחקתם מרחובות העיר אל מעבר לחומות הוטלה על היהודים. 
את התערוכה מלווה קטלוג ובו 60 תצלומים ומאמר מרתק על יהודי צנעא בתקופה הזו ועל חשיבותה ההיסטורית והאתנוגרפית של מורשתו של יחיא חייבי.
 

——————————————————————————————
המסכות העתיקות בעולם
נפגשות בפעם הראשונה במוזיאון ישראל
5.3.2014
 
 
ירושלים, 6  במרץ, 2014 – מוזיאון ישראל מאגד יחדיו לראשונה קבוצה נדירה של מסכות אבן נדירות בנות 9000 שנה, העתיקות ביותר הידועות כיום בעולם, בתערוכה חלוצית וייחודית מסוגה שתיפתח בחודש מרץמרס. התערוכה פנים אל פנים: המסכות העתיקות בעולם, המסכמת מחקר של כמעט עשור של מחקר, התערוכה מכנסת קבוצה נדירה של 12 . התערוכה מציגה 12 מסכות יוצאת דופן מהתקופה הנאוליתית, שהתגלו כולן התגלו באזור אחד בארץ ישראל – בהרי יהודה ובמדבר יהודה – וחלקן התפזרו ברחבי בעולם. התערוכה תהיה פתוחה לציבור מ-11 במרץ במרס ועד 13 בספטמבר, 2014. זו הפעם הראשונה שמסכות אלו מוצגות יחדיו, לא הרחק מהמקום שבו התגלו, ולרובן זו גם הפעם הראשונה שרובן יוצגוהן מוצגות לקהל הרחב.
 
לכל המסכות מאפיינים סגנוניים משותפים: חורי עיניים גדולים ופיות חשופי שיניים המזכיריםיםיוצרים מראה המזכיר  גולגולת אדם. חורים בשולי המסכה שימשו ככל הנראה לקשירתה לקשירתן על הפנים ולהוספת שיער, שהעניק כדי ליצור מראה אנושי יותר, . המסכות נעטו על הפנים או נתלולתליית המסכות על מוטות או עמודים. מן הדמיון בין המסכות לבין גולגולות קדומות שנמצאו בכפרים בני אותה תקופה, אנו מסיקים שהןמסכות ייצגו את רוחותיהם של האבות הקדמונים וכי הן שימשו בטקסים דתיים וחברתיים ובפולחני ריפוי כשפים. ייתכן שבאמצעות שחזור דמות אדם למטרות פולחן, הביעו החברות החקלאיות הקדומות בנות התקופה הנאוליתית את שליטתן הגוברת והולכת בעולם הטבע.
 
“האפשרות להציג זו לצד זו מסכות אבן עתיקות ונדירות, שמוצא כולן באותו אזור בארץ היא מופלאה” אומר ג’יימס סניידר, מנכ”ל מוזיאון ישראל ע”ש אן וג’רום פישר. “העובדה שהצלחנו לקבץ מסכות רבות כל כך, לערוך מחקר השוואתי מעמיוק ביניהן עליהן ולהציג אותן לקהל הרחב היא התאפשרה הודות למוסדות ולאספנים השונים ששיתפו עמנו פעולה והעמידו אוצרות אלו לרשותנו. בהתחשב במוצאן הגאוגרפי של המסכות ובהקשר הרחב שהן מוצגות בו באגף לארכאולוגיה הסמוך, הצגת המסכות במוזיאון ישראל בירושלים נושאת עמה משמעות ייחודית, המבליטה את מקומן בתולדות הדת והאמנות”.
 
התערוכה מסכמת מחקר מדעי שארך יותר מעשר שנים. שתי מסכות אבן – האחת ממערה בנחל חמר שבמדבר יהודה, והשנייה מחורבת דומה שבהרי יהודה – שמורות זה שנים באוספי המוזיאון. תגלית מקרית של תצלומים שבהם נראו מסכות דומות הובילה את ד”ר’ דבי הרשמן, האוצרת לתרבויות פרהיסטוריות על-שם אילזה כץ לייבהולץ במוזיאון ישראל, לחקור את הנושא. הרשמן גייסה את עזרתו של פרופסור יובל גורן, מומחה למיקרוארכאולוגיה השוואתית מאוניברסיטת תל-אביב, כדי לבחון את מקורןוצאן הגאוגרפי של המסכות, וכן את שירותי המעבדה לארכאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית כדי לנתחערוךאותן ניתוח תלת-ממדי שלהן. תוצאות המחקר הניתוח שופכות אור על מאפייניהן של המסכות ועל ותפקידיהן השונים. התערוכה הנוכחית משקפת את פירותיו של מחקר מעמיק זה, ומקבצת בפעם הראשונה תריסר מסכות מרשימות ומסתוריות לא הרחק ממקום מוצאן. 
 
 
 
 
——————————————————————————————-

שפת הלבוש – DRESS CODES
תערוכת הדגל של 2014 במוזיאון ישראל
 
ארון הבגדים היהודי נפתח בתערוכה מרהיבה, המעניקה מבט רב תרבותי על אפנות הלבוש של קהילות ישראל ברחבי העולם מניו יורק ועד בגדד, משבדיה ועד תוניסיה הזדמנות נדירה לראות את התלבושות ההיסטוריות  המשמשות השראה למעצבי אופנה בכל העולם עד היום.
 
מוזיאון ישראל בירושלים, יציג החל בחודש מרס תערוכה חדשה – “שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי”.  בתערוכה מוצגים למעלה מ- 100 בגדים ופריטי לבוש, מראשית המאה ה-19 ועד המאה ה-20, מרחבי העולם. אוסף נדיר של שמלות, חליפות, בגדי חתן וכלה, בגדי ילדים והלבשה תחתונה, המאפשרים הצצה לתרבותם העשירה של יהודים בקהילות שונות ולהתפתחות אופנות לבוש שונות בארצות רבות. 
 
בעקבות התערוכות המדוברות של השנים האחרונות – תערוכת “החסידים” ב-2012 ותערוכת “הורדוס” ב- 2013 – בחר מוזיאון ישראל להציג השנה תערוכת לבוש מהעידן הקדם-מודרני, המעניקה מבט השוואתי חובק עולם.  תערוכה גדולה זו מראה כיצד הבגד מהווה טקסט תרבותי עשיר המלמד הן על הזהות והדימוי העצמי של הלובש הן על חיי הפרט, החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הבגדים חושפים עולם מיוחד של צבעוניות, כיסוי וגילוי, מרקמים עשירים ומלאכת מחשבת – מפתיע לגלות עד כמה כל אלה משמשים מקור השראה למעצבי אופנה מכל העולם  עד היום.  
 
בין הפריטים הנדירים ניתן למצוא חצאיות ייחודיות אשר עוצבו באיראן בהשראת לבוש רקדניות הבלט הפריזאיות (הטוטו), פריטי הלבשה תחתונה לנשים מבוכרה שנתפרו בשפע של צבעים ודוגמאות נועזות, שמלת כלה לבנה אשר הושפעה משמלת החתונה של המלכה ויקטוריה, וגלימת הרב הראשי בתורכיה אשר עיצובה נקבע על ידי השלטון  העות’מאני ואשר היה השראה לגלימת הרב הראשי הספרדי בישראל, גלימה הנלבשת עד ימינו. לצדם מוצגים איזאר מבגדד משולב ברעלה אשר נארג בידי מנשה יצחק סעאת– גדול האורגים בבגדד – ומערכת לבוש כלה מתוניס הכוללת מכנסיים בהיקף של כ-3 מטרים שנועדו לכלות אשר משפחתן עודדה אותן להרבות באכילה לקראת חתונתן כסמל של בריאות ועושר.
 
בד בבד מוצג סיפורם הייחודי של חלק מן הפריטים: בגד שנועד להגן על הילד שלבש אותו מפני מחלה, שמלת יולדת שליוותה את האישה במהלך חייה עד אשר במותה שימשה תכריכים לקבורתה, שמלת הפאר היוונית שיצאה לנדודים בכל אירופה עד שהגיעה לקיבוץ אפיקים; וסיפורים רבים נוספים המאפשרים לנו ‘היכרות אישית’ עם האנשים שלבשו את הבגדים הללו.
 
ראשיתו של אוסף הלבוש של מוזיאון ישראל בשנות ה-30 של המאה שעברה בבית הנכות בצלאל, אשר לימים הועברו אוספיו למוזיאון ישראל. מטרתם של חוקרים ואוצרים היתה ועודנה  להציל את תרבויותיהן של קהילות ישראל השונות  ולשמרן, ובכלל זה את המגוון האדיר של תלבושותיהן. במשך השנים, בעקבות סקרים אתנוגרפיים שנערכו בארץ ומחוצה לה, גדל האוסף והתפתח. אט אט, בעבודת נמלים, נוצר אוסף יוצא דופן של למעלה של 10,000 פריטים פריטי לבוש נדירים שהעתיקים ביניהם בני כ-200 שנה. יצירת האוסף חייבה גם את מעבדות מוזיאון ישראל להתמודד עם האתגר האדיר של שימור הבגדים והגנה עליהם מפני שיני הזמן. בזכות עבודת האיסוף והשימור יוצאת הדופן הזו, מוזיאון ישראל יכול כיום להציג לציבור הרחב תערוכה נדירה בעצמתה ובהיקפה של התפתחות הלבוש בכל קצווי תבל.
 
אוצרת התערוכה אפרת אסף-שפירא, אוצרת אחראית: דייזי רקח-ג’יברה, מהאגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל
 
התערוכה תוצג החל ב-11 במרס  2014  במשך שישה חודשים.
 
 
  בניית אתרים  בניית אתרים